בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' שמיר

החלטה

בפני מונחת בקשת רשות להתגונן שהוגשה ע"י שמיר איתן (להלן: "הנתבע"/"הערב") כנגד תביעה כספית על סך 66,034.26 שהוגשה ע"י בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "התובע" ).

הנתבע הגיש תצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן ונחקר על תצהירו, החלטתי זו ניתנה לאחר קריאת הבהרה מטעם התובע וכן סיכומי ב"כ הצדדים שבכתב, למעט סיכומי תשובה, אשר לא התקבלו למרות חלוף המועד.

מבוא:

ה"ה יקיר וזהבה איתן (להלן: "החייבים"/"הלווים") לקחו משכנתא מבנק מזרחי טפחות בע"מ לצורך רכישת דירה אותה רכשו מאת הנתבע, אחיו של החייב העיקרי יקיר איתן, שאף מכר להם את הדירה.

דיון בהחלטה:

הלכה פסוקה היא, כי בדיון בית המשפט בבקשת רשות להתגונן, על המבקש להראות הגנה לכאורה ונטל ההוכחה בשלב זה מצומצם (ראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית).

בשלב זה אל לבית המשפט לבחון כיצד יוכיח המבקש רשות להתגונן את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. אף ראייה בעל פה המראה הגנה לכאורה כנגד ראייה בכתב תצמיח הגנה לכאורה מספקת לשם קבלת רשות להתגונן.

מיצוי הליכים;

הנתבע טוען כי לא מוצו כל ההליכים כנגד זהבה ויקיר איתן (להלן: "החייבים") , משלא נעשה כך ע"י התובע, אין התובע יכול להיפרע ממנו.

הנתבע טוען כי ניתן היה למצות הליכים כנגד החייב, קרי אחיו שכן, ידוע לו כי זה, האחרון משתכר מעל 6,000 ש"ח נטו לחודש וכי כדי להתחמק מתשלום חובו, הגיע להסדר עם מעסיקו, לפיו בתלוש המשכורת משתכר הוא פחות משכר מינימום.

בנוסף לטענתו החייב, הבריח נכסים כדי שלא יהיו בחזקתו וזאת ע"י העברתם לצד ג'.

לפיכך, לטענתו ניתן היה למצות הליכים כנגד החייב ואין התובע יכול להיפרע ממנו.

התובע טוען, כי טענות אלה של הנתבע עניינן במסגרת בקשה למיצוי הליכים, שנוהלה בפני כב' ראש הוצל"פ. ראש הוצל"פ קבע, כי מוצו ההליכים לאחר שנתן לערב הזדמנות להשיב לבקשה ולאחר שבדק את הבקשה והשתכנע כי ההליכים נגד הלווים אכן מוצו.

במקרה דנן, הנתבע לא הביא כל אסמכתא המצורפת לבקשת הרשות להתגונן המראה כי אכן החייב, אחיו משתכר מעל 6,000 ש"ח ובפרט מעל לשכר מינימום לחודש וכן כי התחמק מתשלום חובו.

בנוסף בבקשת רשות להתגונן על הנתבע להיכנס לפרטי טענות הגנתו ואין לו לטעון טענות סתמיות וכלליות, הנתבע טען טענה זו, ללא כל אסמכתא המאשרת, כי ניתן להיפרע מהחייב לפיכך, דין טענה זו להידחות.

משאישר ראש ההוצאה לפועל , כי מוצו ההליכים, ומשניתנה לערב האפשרות להעלות את טענותיו בעניין זה בפני הערכאה המוסמכת לדון בנושא מיצוי ההליכים, אני דוחה טענה זו.

חתימה על כתב הערבות ושינוי תנאי המשכנתא;

הנתבע טוען כי לא חתם על כתב ערבות להחזר משכנתא, משום שהסכם ההלוואה שונה.

לטענתו החייבים/ הלווים שינו את תנאי המשכנתא לאחר נטילת ההלוואה על ידם מהתובע, החייבים לא יידעו את הנתבע אודות שינוי תנאיה של המשכנתא, וכמו-כן הנתבע לא נתן את הסכמתו כערב על כתב הערבות לאחר שינוי תנאי המשכנתא, לכן טוען כי לחתימתו על כתב הערבות אין נפקות משפטית.